English term (edited): thickened formulas

לדעתי מעובה, משום שסמיך הוא תיאור מוחלט. סמיך ביחס למה? למים? לחלב רגיל? מעובה הוא תיאור יחסי, ועל כן קולע יותר, לדעתי. זהו גם התרגום המילולי והקביל עבור מונחים אחרים, למשל ""פיזיקה של המצב המעובה" ("Condensed Matter Physics)
אפשר אולי לרשום "נוסחות\נוסחאות מרוכזות", אבל לדעתי זה לא ממש קולע, משום שחומר יכול להיות מרוכז מאוד, אבל לא סמיך כלל.


--------------------------------------------------
Note added at 33 mins (2014-03-17 13:09:22 GMT)
--------------------------------------------------

טענה האחרונה קצת סתרתי את עצמי, אבל הצעתי נותרה בעינה.

--------------------------------------------------
Note added at 36 mins (2014-03-17 13:12:36 GMT)
--------------------------------------------------

בעצם, ארחיב את תשובתי:
"נוסחות\נוסחאות מעובות\מרוכזות".


--------------------------------------------------
Note added at 7 hrs (2014-03-17 20:11:01 GMT)
--------------------------------------------------

אבן שושן מדבר על תבשילים ומרקים מעובים, תחת הפירוש הראשון למעובה. אני חושב שבטקסט רפואי מותר לנו להיות קצת מיושנים ולכתוב "נוסחות מעובות".

--------------------------------------------------
Note added at 2 days1 hr (2014-03-19 13:46:23 GMT)
--------------------------------------------------

א) על פי אחד מפירושי אבן שושן למילה "מעובה" סמיך=מעובה. עם זאת, אני טוען כי הזהות אינה גורפת. אני גורס ש"מעובה" מתאים יותר, משום שהפורמולה\הנוסחה נמכר\ת בצורה אבקתית., וכל עוד זו אבקה, החומר לא סמיך ולא צמיג, ולהבדיל, אף לא מימי, אלא אבקתי, ותו לא. בנוסף, אם האבקה מרוכזת\מעובה, הנוזל שיתקבל לאחר שנוסיף אותה למים לא בהכרח יהיה סמיך\צמיג. הדבר תלוי בכמה גורמים, ובכללם, ריכוז האבקה המומסת בתמיסה והרכבה הכימי. ייתכן מצב שבו הנוזל שיתקבל יהיה מרוכז אך צמיגותו, או מרקמו הסמיך, לא יורגשו כלל, עקב המבנה המולקולרי של הפורמולה\הנוסחה הספציפית, שהוא הגורם המקנה לחומר את צמיגותו (שפיזיקלית נובעת מחיכוך בין-מולקולרי), ומרקמו הסמיך הוא אך נגזרת מצמיגותו. צמיגות כלל לא קיימת באבקה. היא מאפיין בלעדי של נוזלים, ג'לים וכיו"ב.
ב) ספציפית לעניין פורמולות\נוסחות - המילה "פורמולה" אכן השתרשה, אך באבן שושן היא לא מופיעה כלל. זה כמובן לא גורע מלגיטימיות החלתה בתרגום. מאידך, עבור המילה העברית "נוסחה\נוסחא", שכן מופיעה באבן שושן, כלל לא מוזכרות מילים נרדפות שמזכירות תרקיחים כלשהם, אלא מדובר שם רק על נוסחאות מתמטיות, כימיות או במובן קרוב ל"מרשם" (נוסחה כלכלית וכו'). עם זאת, בדיקה בגוגל תניב תוצאות כמו "נוסחה חדשנית המזינה את..." וכיו"ב.
לסיכום: אני ממליץ מאוד להשתמש ב"מעובה", משום שמדובר באבקה, והתוצאה אינה בהכרח סמיכה. תלוי בריכוז, באיזה נוסחה מולקולרית מדובר, בטמפ', באופן ההכנה (שמשליכה במישרין על היות הנוזל הסופי סמיך\צמיג\עם גושים, או, להבדיל, מימי).
השאלה נסובה סביב הדקויות המילוליות הכרוכות בהשוואה בין המילים "מעובה" ו"סמיך". ולא סביב השימוש במילה המושרשת "פורמולה" או במילה העברית "נוסחה", המשמשת אף היא לעתים במובן זה, וכאמור, ראויות השתיים לשימוש על פי שיקול דעת, ועל פי המקרה.
אמנם מדובר בטקסט אודות פורמולות\תרקיחים\תחליפים\נוסחות, אך אופיו הרפואי, שאינו שיווקי במובהק, מקנה לגיטימיות לשימוש במינוח גנרי, מדויק ומדוקדק יותר מבחינה דקדוקית.

--------------------------------------------------
Note added at 2 days2 hrs (2014-03-19 14:38:27 GMT)
--------------------------------------------------

ואולי - "נוסחה\פורמולה\תרקיח\תחליף אבקתי מעובה".
פיזיקלית, מצב צבירה מעובה יכול להיות גם בצורת מוצק וגם בצורת נוזל. הכוונה ב"מעובה" - החלקיקים קשורים זה לזה באמצעות השדות האלקטרומגנטיים ביניהם, ומכך נגזר מצבם המעובה. אבקה היא עיבוי מולקולות הפורמולה\נוסחה לכדי גרגירי אבק, שהם בעצם צרורות של פרודות הקשורות זו לזו.